התחלות חדשות...חזרה הביתה

אחרי כמה ימים בבית חולים, את חוזרת הביתה עם מלא שאלות וחוסר בטחון מוחלט. אמא  ועכשיו סבתא שמזמן לא טיפלה בתינוקות מנסה לשדר עסקים כרגיל. אך גם היא וגם את יודעות שזה לא קל.


בעלך איפושהו מנסה לקחת פיקוד או להיפך לא מתקרב.

איך מחזיקים? איך מאכלים? איך מרדימים? איך מקלחים? כל כך הרבה שאלות.

את לוקחת עצה של חברה ומתקשרת לאשת מקצוע. היא מגיעה רגוע, נינוחה והכי חשוב לא שיפוטית.


מרגע שהיא נכנסת את מבינה שמעכשיו את תהיי בסדר.מעכשיו יש לך כתובת לשאלות ולהקשבה מוחלטת.

כמעט שנה עברה מאז, אבל כל רגע חרוט בזיכרוני . איך הגענו הביתה כמו משולש אהבה, שנינו וסלקל ביננו. אך הפעם בתוכו היתה נסיכה קטנה שנראתה מאוד נינוחה ורגוע, מה שממש הרגיש לי דיי סבבה. אני זוכרת את היום שבו קנינו את הסלקל ביחד עם העגלה וכל מה שהיה חשוב לי זה דברים שולים. כמו : צבע, משקל, גגון נגד שמש (סלקל של ברייטקס). אך אף אחד לא הכין אותך.


אני זוכרת טוב מאוד את הלילה הראשון, יותר נכון לילה לבן ראשון. היא לא אוכלת. היא לא נרדמת. היא פשוט בובה חדשה בבית שדורשת ואין לי מושג איך לתת לה את מה שהיא רוצה. ואז בפעם הראשונה הבנתי שאני צריכה עזרה, לא בעלי ולא אמא. צריכה מישהו שבאמת יודעה.

מרי פופינס המולפלאה, איפו את?


הטיפול בתינוקת חדשה היה לא קל. הייתי רחוקה מבני משפחתי, נטועה בעיר שהפכה פתאום זרה לחלוטין חיפשתי את הדרך להיות אמא טובה אבל גם להשאר בן אדם שפוי.

אך יחד עם הנסיכה נולדתי גם אני, אמא. קיבלתי במתנה גם טלטלה הורמונלית, כאבים עזים ודכדוך שנמשך כמעט כל החופשת לידה. שמעתי וידעתי שממצב של דכדוך אפשר מהר מאוד להתגלגל למצב קטטוני שיציאה ממנו היא פי עשר יותר קשה. הבטחתי לעצמי באחד הבקרים הנוראים, שאני אצליח ולא אתן למגפה שבא לבקר אותי לנצח .


בחיים המודרניים יצרנו דיסוננס קוגנטיבי. מצעד אחד רוצות להיות חלשות ושיעזרו לנו ומצעד שני חזקות ומצליחות להסתדר לבד.

משפחה ,חברים, סביבה, כולם בעד לעזור אך לא נותנים מקום לאמא לשחרר ובאמת בתקופה הקשה ביותר להיות חלשה וחסרת אונים.

לא נותנים לגיטימציה לאמא “לא לדעת”.



היום כמעט כל משפחה צעירה גרה רחוק מההורים, רחוק ממעגל תמיכה. בעיקר בעשור אחרון הרבה יותר זוגות צעירים מעדיפים דירה רחוק מאשר להישאר בשכירות אך קרוב להורים.

אין מי שיעזור, ינחה את הזוגות צעירים בעיקר בתקופת משכב הלידה. גם ביקורים הפכו להיות ביקורי שישי שבת שתכל”ס ביננו הם לא ממש עוזרים.


הקשיים שחוויתי גרמו לי להתבונן על נשים סביבי ולנסות למצוא גם בהן את היאוש וחוסר תאבון , את הרצון עז לברוח ובכלל משהו דומה. 

הרי בכל מקום, אומרים לנו שזה אושר הכי גדול ואיך אפשר בכלל לחשוב אחרת?


רשתות עובדות קשה מאוד כדי להראות את האושר ושמחה וסקסיות שבדבר.תמיד בפרסומות הנשים נראות חטובות, מחויכות ומושלמות. וזה משהו שאני חיכית, להיות מאושרת וסוף סוף בבית -בחופש הגדול של חיי. אין יותר השקמה בבקרים ועבודה אין סופית. אני בשמלה קצרצרה מטיילת ורק מגהצת כל היום( כרטיס אשראי כמובן :).



קשיים, דילמות וסיבוכים, על זה אף אחד לא מספר. צריך מלא כוחות נפש ותעוזה להגיד ולהודות שאת צריכה עזרה. לא רק בלסדר את הבית וסוף סוך להתקלח בשקט. עזרה בלעבד את הלידה שעברת ולקבל את החיים החדשים. כמו מעבר מגן לכיתה א. לעשות הכנה להורות ראשונית.


העצמה בלהיות אמא היא נפלאה אם את יודעת לשים מסננת ולראות את המצב בלי ביקורת עצמית ובכי אין סופי שגם כך עוזר לנו קצת לשחרר אך לא עוזר לקבת את השינוי ולעלות לשלב הבא.


אנחנו , האמהות מרגישות שאם נבקש עזרה אז נהיה אמהות פחות טובות ופחות יודעות ובכלל איך זה שכל חיינו ידענו הכל ועכשיו אין לנו מושג ממה להתחיל ואיך לסיים.



עזרה יכולה להיות בשני מישורים:

מישור פרטני ומישור קבוצתי.

אם את מתביישת ולא נעים לך להיות בסביבת נשים אחרות אז אפשר להזמין הביתה אשת מקצוע ופשוט לקבל עזרה נטו.


במפגש יהיה מקום לדבר ולפתוח בהרבה יותר ממה שאת פותחת עם אנשים שמקירים אותך ונמצאים איתך בבית.

לספר לבן אדם שהוא זר לך בהרבה יותר קל מאחר והוא לא יפגע או יתחיל לדאוג בצורה מופרזת כמו שזה קורה עם בני המשפחה.


תפקיד של דולה פוסט-פארטום לייעץ, ללוות ולעזור ליולדת ובן זוגה בתקופה הראשונה של ההורות. כאשת מקצוע אני יכולה להעיד שלא תמיד יולדת יודעת מה מפריע לה וככל שהיא שומרת יותר בבטן כך הריחוק בינה לבין המשפחה ובעיקר לבעלה גדל.



ככל שלידה היתה  פחות אידאלית ורחוקה מהחלום. ניפוץ הזה גורם להרבה מאוד בעיות ועימותים פנימים וחיצונים.

יש גם אפשרות להיפגש בקבוצות תמיכה. לפתוח ולשמוע סיפורים ומחשבות של נשים אחרות. להרגיש שאת לא לבד ויותר להרגיש ביטחון ורוגע נפשי. ככל שאת הצלחת לפתור קונפליקטים פנימיים והשלמת עם מה שהיה כך בהרבה יותר קל להשתתף ולגדול יחד עם הקבוצה בהורות ולהצליח בזה.


על מנת לטפל במשפחה במקצועיות, הדולה פוסט פארטום הוכשרה לטפל באם ובתינוק במגוון נושאים - האכלה מבקבוק, הנקה, יצירת סדר בהתנהלות עם הילד , דכדוך לאחר לידה, חיזוק רצפת האגן, מיניות, זוגיות ועוד.

מסע של הורות הוא נפלא. אך בכל מסע צריך הכוונה בהתחלה בכדי להצליח.


מזמינה אותך לחפש אותי בפייסבוק - קבוצת תמיכה לנשים לאחר לידה*חדרה והסביבה



7 צפיות